כמה ימים מאוחר יותר, רופא הנשים שולח אותי לבדיקות דם שגרתיות ובתוצאות אני מגלה שנדבקתי ב- cmv. מהר מאוד ההתרגשות הגדולה מתחלפת בעצב עמוק וחרדה אינסופית, כשהרופא ללא שום נתונים נוספים, פשוט ממליץ לסיים את ההיריון כשהוא אומר "זה הריון לא יקר, ואתם חילונים…"
רשת האינטרנט גם היא לא בישרה טובות, אבל תחושת הבטן לא הניחה לנו, משהו סימן לנו להמשיך ולבדוק והחיפושים הובילו אותנו לפוסט בתפוז, שנרשם שנה קודם לכן ע"י זוג צעיר, מיכל ואביחי, שגוללו את מסע הריון ה-CMV הארוך שלהם, שבסופו נולדו התאומים הבריאים ליבי ויניב.
שיחה עימם הפיחה בנו מעט תקווה והחלטנו שלא להחליט שום דבר עד לבדיקת מי השפיר, בה נגלה אם העובר נדבק בנגיף או שלא.
אחרי מספר שבועות שהרגישו כמו נצח, הגענו לשבוע 22 לבדיקת מי השפיר. מטפסים על הקירות ומתפללים שהסאגה הזו תהיה מאחורינו.
התשובות מגיעות מהר מאוד, תוך יומיים בלבד, והן ממש לא התוצאה שלה קיווינו וייחלנו, העובר שלנו נדבק ב-cmv.
רופא הנשים שמלכתחילה לא עודד להמשיך את ההריון, מפנה אותנו למכון גנטי, שם בחוסר רגישות מוחלט אמרו לנו "אנחנו לא מתעסקים עם הריונות CMV וגם לא אוהבים אותם"
מצד אחד המידע המפחיד ברשת האינטרנט שמספר לנו, שאנחנו הולכים ללדת תינוק שאין דרך לדעת איך הוא יוולד ויש סיכוי שיצא פגוע, כמו גם הרופאים שממליצים בצורה נחרצת לסיים את ההריון ומהצד השני, מיכל ואביחי, ששיחה איתם מזכירה לנו שלא הכל אבוד ולאחר כמה שיחות נוספות, אנחנו שומעים בעצתם והולכים לראשונה להתייעץ עם זיהומולוג שמומחה בתחום.
התמונה השחורה מתחילה להתבהר,אנחנו מבינים שתחושות הבטן שהובילו אותנו עד כה לא היו לחינם. אנחנו לומדים שהסטטיסטיקה לטובתנו ויחד עם מעקב צמוד של אולטרסאונד כדי לוודא כי אין פגיעות כתוצאה מהדבקת העובר בוירוס, יש לנו סיכוי גבוה ללדת גם אנחנו, ילד בריא.
החל משבוע 27, מצאנו את עצמנו מתזזים מדי כשלושה שבועות מדרום הארץ למרכז לסקירות האולטרסאונד, כשההמתנה בין סקירה לסקירה, נדמה היה שנמשכת נצח והייתה כמעט בלתי נסבלת. רמת החרדה גבוהה בצורה שמקשה לתפקד ומזל שהיתה את מיכל, שממשיכה לחזק אותנו טלפונית ומזכירה לי שאני אוטוטו יולדת.
הקטן לא ממש התחשב באמא שלו ולא רצה לצאת, ורק לאחר זירוז, בשבוע 41+4 , הגיח לעולם תינוק גדול יפיפה ומדהים, נועם שלנו, ילד CMV בריא!
הקשר עם מיכל ואביחי, השיחות, החיבוק הוירטואלי והכיוון שנתנו לנו, היו מה שחיזק אותנו וגרם לנו להאמין ולהמשיך בדרך. מתוך הרצון לעזור בצורה הזו גם לאחרות, הקמנו מיכל ואני ב-2010 את קומונת הריון עם cmv בתפוז. יצרנו מרחב בו ניתן לשאול שאלות, לקבל תשובות ובעיקר להיות שם בשביל כל מי שצריכה.
cmv הוא הוירוס המולד הנפוץ ביותר בארץ ובעולם, וגם היום, למרות עשרות מחקרים והתפתחות הידע בתחום, ואנחנו נמצאים כ-8 שנים לאחר שהתחלתי את המסע, ונראה כאילו לא הרבה השתנה. המידע ברשת, גם באתרים ה"רשמיים" מתאים לידע הרפואי שהיה לפני כ-20 שנה, מה שאומר שחלקו מוטעה ופשוט לא נכון. רופאי נשים רבים מדי מפנים נשים לבצע הפלה כתוצאה מהדבקה ב-cmv, בלי לתת לאותן הנשים את הנתונים האמיתיים והידע שעל פיו יוכלו לקבל החלטה מושכלת.
בהמשך הדרך הצטרפה אלינו גם ורד ורטהיים, אמא לעידו שנולד עם cmv, ויחד החלטנו לעלות שלב ב"מלחמה" והעלנו את האתר הישראלי להריון עם cmv (כתובת האתר www.cmv.co.il)
זהו אתר ראשון מסוגו, שמספק את כל המידע המקיף, העדכני והאמין ביותר לו נזקקים במהלך הריון עם cmv.
ניתן למצוא בו מידע רפואי, שאלות ותשובות, ראיונות עם רופאים, מאמרים וכמובן את הדרך ליצור איתנו קשר ולהעזר בנו אישית.
האתר הוקם ומופעל בהתנדבות מלאה גם שלנו וגם של כל יתר אנשי המקצוע שהשתתפו בהקמתו. פרופ' יעקב אמיר ופרופ' אפי בילבסקי, זיהומולוגים מובילים המתמחים ב-cmv, ביצעו על כל החומר באתר הגהה במישור הרפואי וגם כל יתר אנשי המקצוע בארץ שמתמחים ב-cmv, קראו, העירו והצטלמו לאתר, כל אחד בתחום מומחיותו.
אנחנו מקוות שהמידע באתר יגיע לכמה שיותר נשים שזקוקות לו, כדי שיוכלו לקבל החלטה בנוגע להמשך ההריון, על בסיס מלוא האינפורמציה המדוייקת ביותר שקיימת כיום, בתקווה ובשאיפה שיסיימו את ההריון בידיים מלאות ובריאות.
מאת אן רטיג