מהם בעצם חוקים וגבולות?
קיים הבדל מהותי בין חוקים וגבולות.חוקים – ה"עשה" ו"אל תעשה" בכל משפחה ובית. כל חוק נשען על ערך לרוב זהו דבר שחשוב להורה (פרטיות, יושר, שמירה על סדר וניקיון וכו').
הם מקנים תחושת וודאות, מסגרת והכוונה, עונים על צרכים חברתיים ופסיכולוגיים של בני האדם (ילדים ומבוגרים).
החוק חל על כל בני הבית ללא הבדל בגילאים, מין, סטטוס.
לדוגמא: אצלנו במשפחה אומרים רק את האמת, אצלנו בבית לא מרביצים, אצלנו בבית סוגרים את הדלת בשירותים ומכבדים את הפרטיות וכו'.
גבולות – מתבססים על הערכים החשובים למשפחה ומהווים הביטוי המעשי של החוקים.
הגבול הינו גמיש ומותאם בצורה אישית לכל ילד. גבול יכול להשתנות בהתאם לגיל, למצב ההתפתחותי של הילד (קוגניטיבי, פיסי ורגשי).
לדוגמא: כל ילד במשפחה הולך לישון בשעה שונה המתאימה לגילו ולצרכים האישיים שלו, אסור לשחק בחשמל אבל ההורים והאחים הגדולים יכולים להחליף מנורה או להכניס תקע לשקע וכו'.
לשם מה נחוצים חוקים וגבולות?
דמיינו את ילדיכם רוכב על אופניים. עכשיו דמיינו אותו רוכב על גג בניין ללא כל מעקה בטיחות מסביב.האם לדעתכם הוא יוכל לרכוב בחופשיות? בבטחון?
סביר להניח שיחוש פחד, חשש, דאגה, סכנה ולכן ירכב בצורה מאופקת ובזהירות מוגזמת מהחשש ליפול למטה.
עכשיו דמיינו את אותו גג עם מעקה בטיחות של 1.5 מטר – מה לדעתכם ירגיש כעת? האם יוכל לרכוב בחופשיות, בבטחון?
כנראה שהוא ירגיש בטוח יותר, פחות ידאג ויחשוש ולכן ירכב על האופניים בצורה חופשית יותר.
כך גם בחיים – ילדים אשר חיים ללא חוקים וגבולות ברורים הם ילדים מבולבלים, ילדים אשר תלויים בגורמים חיצוניים שיגידו להם מה מותר ומה אסור, מה נכון ולא נכון וכל מי שמנסה להציב להם גבול נחשב רשע.
ילדים כאלו בודקים באופן יום יומי את הגבולות והמסגרת בה הם חיים – מה מותר היום? מה אסור היום? מה המצב הרוח של אמא ואבא היום? איפה הגבול היום?
בדיקת גבולות תמידית זו גוזלת אנרגיה וזמן חשובים לילדים ולהורים ומשאירה את שני הצדדים כעוסים, עייפים, מותשים ומתוסכלים ופחות פנויים למשימות החיים.
ילדים החיים בסביבה עם חוקים וגבולות ברורים יצליחו לפתח מיקוד שליטה פנימי ולא יחפשו את "השוטר החיצוני" שיגיד להם מה לעשות ומה לא, מה מותר ומה אסור – הם ידעו לשים גבול לעצמם.
זה מאפשר לילד לקחת אחריות על הבחירות שלו וללמוד כי לכל בחירה בחיים יש רווח ומחיר ומהי הדרך הנכונה להתנהג בחברה בה הוא חיי.
חוקים וגבולות מאפשרים לילד ללמוד את הדבר החשוב באמת בחיים מה זה חופש אמיתי, כיצד להשתלב בחברה, לשתף פעולה ושיוויון ערך האדם.
חופש אמיתי יכול להתקיים רק בתוך חוקים וגבולות ברורים.
כיצד קובעים חוקים וגבולות ומיישמים אותם במשפחה?
לרוב ילדים נתקלים בחוק רק לאחר שהפרו אותו מה שנוגד את המטרה העיקרית שהיא הפנמה של החוק ולא כפייה.כמה כללים חשובים להקניית חוקים וגבולות ויישומם במשפחה:
1. חשוב כי יהיה תיאום מלא והסכמה בין שני ההורים.2. חשוב שיהיו מינימום חוקים (ההמלצה 2-3) אשר הכי עקרוניים וחשובים להורים.
3. החוקים והגבולות צריכים להיות מנוסחים בשפה חיובית (מינימום שימוש בלא, אסור וכו') ומותאים לגיל הילד ויכולותו האישית (אצלנו בבית מדברים בשפה יפה ומכובדת במקום אצלנו לא מקללים וכו')
4. מציגים את החוקים והגבולות לילדים בצורה מסודרת, מדריכים, מכוונים אותם ומסבירים את הערכים שעומדים מאחורי כל אחד מהם, בזמן אמת מזכירים 1-2 פעמים ללא נאומים ואיומים מיותרים.
5. להסביר מראש מה יהיו התוצאות במידה וחוק או גבול יופרו – חשוב להקפיד על קשר בין התוצאה למעשה וכי התוצאה תהיה ידועה מראש לשני הצדדים.
6. סבלנות – חשוב להבין שתהליך ההפנמה של החוקים והגבולות לוקח זמן והאחריות מוטלת על ההורים.
7. דוגמה אישית – הילדים לומדים הכי טוב מהתבוננות בנעשה ולכן חשוב להוות דוגמא אישית למה שאנו רוצים ללמד אותם.
8. גמישות – להבין שלפעמים צריך גמישות בהתאם לנסיבות ולמציאות – זה לא אומר חולשה או ותרנות אלא על ראייה נכונה של המציאות.
9. תקיפות אדיבה – אסרטיביות – תקיפות כלפי הגבול ואדיבות כלפי הילד. לא לדבר בכעס, זעם או תוקפנות – במידה והגענו לשם צריך לעצור ולבדוק האם לא העמסנו יותר מדי חוקים וגבולות וזה מה שמתיש.
10. לאפשר לילד להביע את התסכול וחוסר שביעות הרצון שלו – החיים יזמנו לו עוד תסכולים רבים ובכך אנו עוזרים לו להתכונן לחיים.
למה אם כן קיימים קשיים בהצבת חוקים וגבולות?
1. הורים רוצים "שקט תעשייתי" ומעדיפים לוותר במקרים רבים (הם עייפים, אין להם כח להתעסק/ להתמודד עם זה עכשיו וכו')2. ההורים אינם שלמים עם החוקים והגבולות שהציבו (או שאינם מאמינים בהם בלב שלם, להם קשה ליישם אותם וכו').
3. הורים שמפחדים להיתפס לא טובים בעיניי ילדיהם, מפחדים לקלקל את היחסים או שהילדים "לא יאהבו" אותם.
4. חילוקי דיעות בין ההורים.
5. חוסר סבלנות ויכולת להתמיד – רוצים תוצאה כאן ועכשיו.
כותבת: יעל אלון בכר
