לידות שכאלה, יכולות להתרחש בכל מקום, בין אם בבית היולדת, בבית החולים, במרכז לידה או חדרי לידה טבעיים הממוקמים בתוך בתי החולים.
לידה טבעית, היא בדרך כלל לידה פעילה, בה היולדת נמצאת בתנועה מתמדת (במיוחד סיבובי אגן העוזרים לעובר להתמקם ולהתברג היטב בתעלת הלידה). היא יכולה לשנות את מיקומה בחדר או לבחור באיזו תנוחה היא מרגישה נוח יותר ללדת.
לשיכוך כאבי הצירים ניתן להיכנס ולשהות באמבט מים חמימים, או בריכת לידה, לכוון זרם מים חמים על מקור הכאב ( גב או בטן) להיעזר בבעל /תומכת לידה/קרוב משפחה אחר לצורך עיסוי הגב התחתון, שימוש בשמני הרחה כמו שמן תפוז לצורך קידום הפתיחה ועוד.
את הניטור על העובר, עושה המיילדת עם מוניטור כמו בלידה אפידוראלית, אבל אין צורך לשכב על הגב או להישאר במקום, ישנם אמצעי ניטור שמאפשרים ליולדת להמשיך בתנועות אגן או בתנוחת ישיבה במהלך הניטור.
מכיוון והעובר נעזר בכוח המשיכה ויורד מטה טוב ומהר יותר, משך הלידה יכול להתקצר, והעובר מגיע לשלב האחרון בלידה (שלב יציאת הראש) עם כוחות כדי לדחוף את עצמו יחד עם צירי הלחץ.
ברגע שהיולדת לא מאולחשת, היא יכולה לשתף פעולה עם המיילדת בצורה כזו שתאפשר לה ללחוץ את התינוק החוצה בכל פעם שהיא מרגישה ציר, מבלי שידריכו אותה או יאמרו לה מתי ללחוץ ומתי להפסיק, כמו כן, ההחלמה מהירה יותר שכן היולדת יכולה לרדת מהמיטה מבלי לחכות שחומרי ההרדמה ייצאו מהמערכת.
לרוב, בלידה טבעית, קל יותר להימנע מחתכים יזומים או קרעים בלתי נשלטים בשל יכולת היולדת לנוע ובעיקר לאפשר לאגן להישאר פתוח (מבלי שעצם הזנב תיכנס פנימה) דבר שלא קורה בשכיבה על הגב. עם זאת גם בלידה מאולחשת ישנה אפשרות להימנע מחתכים מיותרים או קרעים על ידי סיבוב היולדת לצד בזמן יציאת הראש.
מאת: רינת פרדו
