הבדיקה אינה מומלצת עבור מי שאין לה אינדיקציה רפואית לביצועה, והיא עשויה לגרום להפלה של הריון תקין. עם זאת, היא מזהה בוודאות הקרובה ל 100% מומים כרומוזומליים מסויימים, כמו תסמונת דאון.
מתי מומלץ לבצע דיקור מי שפיר?
בדיקת דיקור מי שפיר מתבצעת בשבועות 16-20 להריון, ורק כאשר תשובות הסקר הביוכימי, תוצאות בדיקת השקיפות העורפית או תוצאות בדיקות הסקר הגנטיות של בני הזוג מצביעות על כך שישנה נטיה או סיכוי למום כרומוזומלי בעובר. בנוסף, אם ישנם במשפחה הקרובה מומים כאלה או נטייה למומים כאלה, או אם האם בת מעל 35, ניתן לבצע דיקור מי שפיר.אישה המעוניינת לבצע דיקור מי שפר ללא אינדיקציה רפואית או סממן כלשהוא לקיום סיכון מוגבר למומים, תוכל לעשות כן – בתשלום מלא ולאחר שיוסברו לה הסיכונים שבביצוע בדיקה זו ללא צורך רפואי מובהק.
כיצד מתבצעת בדיקת דיקור מי שפיר?
במהלך הבדיקה מוחדרת מחט לבטן האם ונשאבים 15 – 20 סמ"ק מנוזל מי השפיר העוטף את העובר. הבדיקה נעשית כיום תוך ניטור צמוד באולטרה סאונד, מה שמפחית משמעותית את הסיכון לפגוע בעובר עם מחט הבדיקה או במהלך הבדיקה.נוזל מי השפיר מועבר למעבדה, שם בודקים את הרכב תאי העובר ונוכחות עיוותים במבנה התאים.
תוצאות דיקור מי שפיר מגיעות בתוך כשבועיים.
מה מגלה הבדיקה?
בדיקור מי שפיר נבדק המטען הגנטי והכרומוזומלי בתאיו של העובר. במהלך הבדיקה נבחנים אלפי עיוותים כרומוזומליים אפשריים במבנה התאים של התינוק, ביניהם – תסמונת דאון, טריזומיה 13, תסמונת X שביר, טיי זקס, ועוד.הסיכונים בדיקור מי שפיר
הסיכון להפלה בעקבות דיקור מי שפיר עומד כיום על חצי אחוז. המשמעות היא, שעל כל מאתיים בדיקות, עובר אחד אובד.הנוזל עצמו הנלקח משק מי השפיר, מתחדש בתוך מספר שעות ואינו מסכן את העובר או "מייבש" אותו.
לאחר הבדיקה נשים רבות חשות חולשה, סחרחורת, או חוות דימום. על כן מומלץ לנוח בשכיבה במשך כארבעים ושמונה שעות לאחר הבדיקה. תופעות לוואי נוספות הניראות לאחר דיקור מי שפיר – חום גבוה, צירים או התכווצויות של הרחם, וירידת מים.
כיצד לנהוג לאחר דיקור מי שפיר?
לאחר ביצוע הבדיקה מומלץ לנוח במשך כיומיים. אין חובה לשכב במיטה במשך כל הימים הללו, אולם מומלץ לא לשאת משאות כבדים, לא לפעול בנימרצות, וכדומה.מומלץ להימנע מקיום יחסי מין (מכיוון שאלה גורמים לכיווץ שרירי הרחם)
מומלץ לשתות הרבה מים (כרגיל בהריון), לאכול בריא, ולנהל שיגרה נינוחה.
יש לפנות ללא דיחוי לרופא המטפל אם מופיע תסמין מאלה: עלייה של חום הגוף באם (מעל 37.7 מעלות), הופעה של דימום מאיזור הנרתיק, ירידת מים, אדמומיות מסביב לאיזור הדיקור או חשד לזיהום, כאבי בטן קצרים וחדשים שיש סיבה לחשוד שהם נובעים מהתכווצויות הרחם (כלומר צירים מוקדמים).
