עד גיל חודשיים, בערך, התינוק (או התינוקת) שלכם כנראה לא יחייך אליכם (יש, אגב, יוצאי דופן בעניין זה). הוא לא יודע עוד להושיט ידיים אליך כשהוא רוצה שייקחו אותו; הוא עוד לא יודע להסביר את עצמו כלל, והתקשורת היחידה שלו היא על ידי בכי.
בשלב זה של חייו, הוא עוד לא מודע, במובן השלם של המילה, לקיום אנשים אחרים פרט לו. הוא עוד בכלל לא מבין איפה הוא, הוא לא מבין שהוא בתוך גוף, שהוא שולט בגופו. כשהוא בוכה, אנחנו מתייחסים אל הבכי שלו כאל בקשת עזרה, אבל האמת היא, שהוא אינו מבקש עזרה, הוא פשוט פועל באופן אינסטינקטיבי מפני שהוא נמצא במצוקה. רק בעוד זמן מה, הוא יקשר בין הבכי שלו לבין הופעת האדם המטפל בו, וילמד לבכות כדי לקרוא לך.
הטיפול בתינוק בן חודשיים או פחות הוא לעיתים מתסכל. כל הפינוקים שמציע תינוק בתמורה לעבודה הקשה שבגידולו (החיוך, הושטת הידיים, הצחוק המתוק, הברק בעיניים...) עוד לא קיימים אצל תינוק בשבועות הראשונים לחייו. בתקופה זו גם את, אמא שלו, וכנראה שגם אבא שלו, עוברים שינויים משמעותיים בחייכם בעקבות התוספת למשפחה; ככה שזו צפויה להיות תקופה לא קלה.
בשבועות ראשונים אלה של חיי התינוק שלך, רצונותיו אינם ברורים (לך, ואפשר להתווכח על אם הם ברורים לו...), ורוב הזמן את צריכה לנחש, מה מציק לו, למה הוא בוכה (אגב, הוא יקרא לך רק כשמשהו מציק לו. אם הוא נינוח ורגוע – הוא יהיה שקט ויעסיק את עצמו. זה עוד צפוי להשתנות עם השבועות והחודשים שיעברו, ובהמשך חייו הוא יקרא לך לא רק כשהוא רעב או מלוכלך, אלא גם סתם כדי להגיד לך שהוא אוהב אותך, או לתת לך נשיקה). היכולת לנחש מה מציק לתינוק שלך, אף שבתחילת הדרך היא עמומה, היא קיימת אך ורק אצלך ואצל אבא שלו, כך שמרגע שתלמדי להשמע לאינטואיציות האימהיות שלך, תיטיבי לשרת את תינוקך.
במאמרים הנוספים בפרק זה נביא בפנייך עצות טכניות ומועילות בנוגע לטיפולך בתינוק שלך, מענה לצרכיו, והבנת רצונותיו בחודשיים ראשונים אלה.