ההפריה באמצעות זרע שנתקבל מתרומת זרע נעשית באחת משתי דרכים. הראשונה היא הזרקה של הזרע אל תוך הרחם, שיטה הנקראת הפריה מלאכותית. השיטה השנייה מכונה הפריה חוץ גופית ("הפרית מבחנה" בלשון עממית) ובה מוצאות ביציות מגופה של האישה, הביציות מופרות במעבדה ומוחזרות לרחם.
זמינות תרומת זרע בישראל לנשים רווקות
עד לשנת 1988 לא יכולות היו נשים רווקות לקבל תרומת זרע בישראל.גם לאחר ששימוש כזה הותר המשיכו רווקות להיות מופלות לרעה בבואן להיעזר בשירותי הזרעה או הפריה מלאכותית (שתי השיטות שתוארו לעיל כמשמשות להשגת הריון בעזרת זרע שמקורו בתרומת זרע).
תקנות של משרד הבריאות הן שהערימו קשיים שונים בדרכן של רווקות לקבלת תרומת זרע בישראל. עלפי תקנות אלה נדרשו נשים רווקות לעבור בדיקה פסיכיאטרית וכן לקבל חוות דעת מעובדת סוציאלית בטרם יכולות היו להיעזר בשירותי ההפריה באמצעות תרומת זרע.
בשנת 1997, בעקבות עתירה לבג"ץ בוטלו הדרישות המיוחדות שנגעו לנשים רווקות ומעמדן בהקשר לקבלת תרומת זרע אנונימית הפך שווה לשל נשואות.
מאז סוף שנות התשעים עולה בהתמדה חלקן היחסי של נשים רווקות הפונות לקבל תרומת זרע בישראל.
היבטים משפטיים של תרומת זרע בישראל
בארץ עדיין לא הוסדרו בחקיקה ראשית נושאים כגון מסירת וקבלת תרומת זרע, ניהול בנק זרע וכולי. התחום כולו מנוהל באמצעות תקנות של משרד הבריאות.אחת השאלות המשפטיות הנוקבות בעניין תרומות זרע היא האם ובאיזו מידה ראוי לשמור על אנונימיות התורמים. רבים טוענים כי לצד היתרונות הברורים שיש במידע מקיף הנוגע לגנטיקה ישנה זכות לאדם לחקור ולברר מה הם שורשיו.
כיום ישנה עדיין העדפה ברורה לשמירה על אנונימיות תורמי זרע מתוך חשש שאם זו תפגע תרד משמעותית הנכונות לתרום.
נתונים סטטיסטיים ואחרים
בישראל כ 40% מתרומות הזרע מתקבלות מסטודנטים, כ 35% מחיילים והיתר מגברים מבוגרים ומבוססים יותר. התשלום עבור כל תרומת זרע נע בין 200 ל 250 שח (תלוי בבנק הזרע).רק שלושה מתוך כל 10 גברים המבקשים לתת תרומת זרע בישראל מורשים בסופו של דבר להפוך בפועל לתורמי זרע. זאת מכיוון שעל מנת להתקבל כתורם זרע נדרשים גברים לעמוד בקריטריונים מחמירים כגון מילוי שאלונים מפורטים בהם מצהירים התורמים על מצב בריאותי תקין, היעדר מחלות מדבקות, נכות (פיזית או נפשית), אי צריכת סמים (בהווה או בעבר), היעדר מחלות מין, היעדר היסטוריה רפואית (פיזית או נפשית) אצל קרובי משפחה ועוד. מועמדים עוברים בדיקות רפואיות, כולל בדיקות דם מורחבות ובדיקת תקינות הזרע. בדיקות נוספות הן כמובן לזיהוי נשאי איידס, אלה מבוצעות ביום מתן תרומת הזרע ושוב לאחר שישה חודשים.
נעשה ניסיון להגביל את מספר תרומות זרע שיכול גבר לתת אולם כיום אין למעשה דרך לאכוף הגבלה שכזו.
אין נתונים לגבי מספר הנשים הפונות לקבלת תרומת זרע בישראל. בבתי החולים ישנם נתונים על מספר הנשים הנעזרות בשירותי ההזרעה המלאכותית וההפריה החוץ גופית במעבדות הפריון.
כיום 77% מן הפונות לקבלת תרומת זרע בישראל הן רווקות (לעומת כ 40% בלבד בסוף שנות התשעים).
אין נתונים מהימנים לגבי מספר ההריונות המושגים בעזרת תרומת זרע בישראל אולם ברור כי אחוזי ההצלחה גבוהים יותר בקרב נשים נשואות מן הסיבה שהן עלפי רוב צעירות יותר מן הנשים הרווקות הפונות לבנק זרע.