כיצד מתרחש הריון חוץ רחמי?
בכל חודש, במהלך הביוץ, משתחררת ביצית מהשחלה, ונכנסת אל החצוצרה, שם תתחיל את מסעה לכיוון הרחם. במהלך מסע זה, היא עשויה להפוך לעובר, באם תפגוש בזרע.כעשרים וארבע עד ארבעים ושמונה שעות מרגע שחרור הביצית אל החצוצרה, היא אמורה להגיע אל הרחם. בשלב זה, אם הביצית הופרתה, היא מגיעה אל רירית הרחם ושם היא משתרשת, על מנת שהעובר ייזון מרירית הרחם עד שהשיליה תהפוך דומיננטית מספיק על מנת להזין אותו.
הריון חוץ רחמי הוא כל הריון אשר השתרש מחוץ לרחם. על פי רוב מדובר על הריון שהחל השתרשות בחצוצרות, אולם ייתכן הריון חוץ רחמי בשחלות, בצוואר הרחם, או אפילו בחלל הבטן
מתי נוטה הריון חוץ רחמי להתרחש?
על פי רוב, מתרחש הריון חוץ רחמי בשל בעיה אנטומית באיזור החצוצרה או הרחם. לעיתים רחוקות, מתרחש הריון חוץ רחמי ללא סיבה נראית לעין, אולם במרבית המקרים נמצא קושי במעבר הביצית מהשחלה אל הרחם, רקמות מצולקות או מעבר סתום בין החצוצרה לרחם, וכדומה. נאמר כי התקן תוך רחמי מגביר את הסיכון להריון חוץ רחמי אולם טרם הוכח כי כך הדבר.כיצד מזהים הריון חוץ רחמי?
לעיתים, הריון חוץ רחמי גורם לכאבים או לחצים באיזור הבטן. בפעמים אחרות, בשל תחילת מעקב הריון, ניתן לזהות כי קיימת נוכחות של הורמוני הריון בגוף האישה (למשל, בבדיקת הריון ביתית ובבדיקת דם לגילוי הריון, מתקבלת תשובה חיובית, וייתכנו רמות גבוהות של הורמוני HCg המזהים הריון) אולם לא ניתן לזהות שק הריון או עובר ברחם, גם לאחר שהורמון הבטא, המזהה הראשוני להריון, נמצא בכמות כזו שבה כבר נצפה לראות עובר או לכל הפחות שק הריון ברחם.הריון חוץ רחמי אשר אינו מזוהה, אינו גורם לתסמינים ואינו נמצא במעקב, עשוי לפגוע משמעותית בבריאות האישה עד כדי בעיות פוריות בעתיד, ואף מוות.
כיצד מטפלים בהריון חוץ רחמי?
הטיפול בהריון חוץ רחמי כוללת תמיד את הפסקת ההריון, מפני שלא ניתן לשאת הריון כאשר הוא מחוץ לרחם, ועוד לא נמצאה שיטה להעביר הריון חוץ רחמי אל תוך הרחם.לעיתים, הריון חוץ רחמי, אינו מתפתח והוא נעלם כלעומת שבא. על פי רוב נבדקת אפשרות זו על ידי מעקב אחר הורמוני הבטא ועלייתם. התערבות רפואית מתבצעת בד"כ רק כאשר הורמוני הבטא כבר גבוהים דיים כדי לראות לב פועם ברחם.
כאשר הורמוני הבטא ממשיכים לעלות ולא מתבצע זיהוי העובר ברחם, הטיפול בהריון יתבצע בשיטות המקובלות – ביצוע גרידה של העובר על ידי ניתוח לפרוסקופי (ניתוח שמתבצע על ידי חתך מינימאלי בדופן הבטן, החדרת מכשירים ניתוחיים וביצוע הניתוח, ללא סיכונים גבוהים לסיבוכים או צלקות משמעותיות), או באמצעות טיפול תרופתי שיעודד את הגוף לסיים את ההריון.
