מובן כי להדבקות במחלה זיהומית במהלך הריון משמעות כבדה עוד יותר בהתחשב בהשפעות אפשריות על העובר ועל מהלכו התקין של ההריון.
במאמר זה נפרט מעט על זיהום במהלך הריון, נביא מספר דוגמאות כגון טוקסופלזמה, הפטטיס B (צהבת), עגבת ואפילו איידס. נדגיש את החשיבות שבנקיטת צעדים למניעת זיהום במהלך הריון ונפרט כיצד ניתן לעשות זאת.
נוגדנים וזיהוי זיהום במהלך הריון
כאשר גופינו מותקף על ידי זיהום נגיפי, חיידקי או טפילי מערכת החיסון מייצרת נוגדנים שתפקידם להדוף את ההתקפה ולחסל את הגורמים לה. ישנם סוגים שונים של נוגדנים אך כולם מורכבים מחלבונים ונבדלים זה מזה במבנה, אופן תפקודם ותזמון הופעתם במהלך המחלה.זיהוי המצאות נוגדנים בדם מצביעה על פי רוב על זיהום. נוגדנים מסוג IgM יופיעו מיד לאחר ההדבקה וייעלמו זמן קצר לאחר תום המחלה. נוגדנים מסוג IgG יופיעו זמן רב יותר לאחר ההדבקה אך יוותרו בגופינו זמן רב לאחר תום המחלה (לעיתים אף לכל החיים) משום שתפקידם הוא למנוע הדבקה חוזרת.
כדי לקבוע אם זיהום החל תוך כדי הריון (ולא לפניו) ניתן לבדוק אם קיימים נוגדנים מסוג IgM אך עדיין אין נוגדני IgG. מצב כזה מצביע על הדבקה שאירעה לאחרונה. אם נמצאו בדם נוגדנים מסוג IgG ולא נמצאו נוגדנים מסוג IgM כנראה שמדובר בזיהום שהחל מזמן. אם לא נמצאו נוגדנים כלל סימן שאין זיהום, האישה ההרה מעולם לא לקתה בזיהום מן הסוג שנבדק וכן מעולם לא חוסנה כנגדו. אם נמצאו גם נוגדנים מסוג IgG ו IgM קשה לקבוע מתי אירעה ההדבקה ויש לחזור על הבדיקות לאחר כשבועיים – שלושה.
מספר דוגמאות של זיהום במהלך הריון
זיהום בנגיף טוקסופלזמה במהלך הריון עלול לגרום להסתיידות תוך מוחית, הצטברות נוזלים במוח ולדלקת עיניים. כתוצאה מסיבוכים כאלה עלול להיוולד תינוק הסובל מפיגור ו/או עיוורון.נגיף הטוקסופלזמה מועבר בבשר שלא בושל דיו וכן בצואת חתולים הנושאים את הנגיף.
אם נתגלו אצל אישה נוגדנים מסוג IgG לטוקסופלזמה לפני תחילת ההריון העובר הינו מוגן למעשה מפגיעה כתוצאה מהתקלות חוזרת בנגיף משום שמערכת החיסון של האם ערוכה למנוע התפתחות זיהום במהלך הריון.
עגבת מולדת הינה מצב בו וולד נדבק בנגיף העגבת (סיפיליס) עוד בהיותו ברחם אימו כתוצאה מהיותה נשאית של הנגיף עוד לפני תחילת ההריון או בשל זיהום במהלך הריון.
עגבת מולדת עשויה לגרום לצורת פנים מעוותת אופיינית, דלקת ריאות, חום ואפילו מוות.
בישראל נבדקת כל אישה הרה לעגבת שקטה ובמידה והיא נושאת את הנגיף יינתן טיפול אנטיביוטי אשר ימנע את הדבקות העובר.
זיהום במהלך הריון בנגיף ה HIV (איידס), או היות האם נשאית של הנגיף עוד קודם להריון, יגרום בהסתברות של כ 30% להדבקה של העובר על כל התוצאות המשתמעות מכך.
אם אישה כבר נתגלתה כנשאית ומקבלת טיפול כנגד הנגיף יורד הסיכון להדבקת העובר אל מתחת ל 1%.
נגיף ה HIV עלול לעבור בחלב אם ולכן נשאיות הנגיף צריכות להימנע מהנקה.
רוב בני האדם נתקלים במהלך חייהם בנגיף ה CMV ולפיכך כמעט כל הנשים ההרות מחוסנות מפניו. כאשר בכל זאת מתרחש זיהום במהלך הריון בנגיף CMV עלול הדבר, בהסתברות נמוכה, לפגוע בעובר.
90% מן התינוקות שנולדים לאחר חשיפה לזיהום במהלך הריון לנגיף ה CMV לא יחלו כלל. מבין 10% שכן נולדים חולים יהיו מי שיסבלו ממחלות כבד, ריאות, קרישת דם, מומים כגון ראש קטן ועוד.
במהלך חייהם יפתחו התינוקות שנולדו חולים בעיות ראיה ושמיעה ואף פיגור שכלי.
בקרב התינוקות שנולדו בריאים כ 10% יפתחו בהמשך (בדרך כלל עד גיל שנתיים) הפרעות התפתחות, בעיות שמיעה ו/או (לעיתים רחוקות יותר) בעיות ראיה.
לאור הסיכונים לעובר בגין זיהום במהלך הריון ראוי לנקוט בצעדים המתבקשים למניעת אפשרות כזו. למשל אישה הרה המודעת לאי המצאות נוגדני טוקסופלזמה בדמה ראוי שתמנע ממגע עם צואת חתולים ומאכילת בשר שאינו מבושל היטב.
