עבור לאתר אמהוּת - הכל על הריון ולידה

שלחו להדפסה

היפרדות שיליה

פורסם: 17.07.2011
היפרדות שיליה הינה סיבוך שאינו ניתן למניעה, והוא נושא בחובו סיכון הן לאם והן לעובר.


מהי היפרדות שיליה?

השיליה הינה צביר תאים הנוצר במהלך ההריון והוא מסנן את חומרי התזונה מדם האם לגוף העובר. חומרי התזונה המגיעים מגופה של האם מגיעים אל השיליה ומשם אל העובר.
היפרדות שיליה הינה מצב שבו השיליה נפרדת מדפנות הרחם.
כך, הדם הזורם אל השיליה ממשיך לזרום אל חלל הרחם ללא דורש (מפני שהוא לא נספג בשיליה), ואילו העובר, אשר עדיין ניזון מן השיליה, מקבל כעת פחות חומרי הזנה.

היפרדות שיליה מתרחשת בדרגות חומרה שונות – תיתכן היפרדות שיליה חלקית או מלאה, ובאחוזים שונים ביחס לגודל שטח הפנים של השיליה אשר עדיין מחובר לדופן הרחם.

היפרדות שיליה חלקית מתרשת בכאחת לכל 200 לידות, אם כי רק באחת מכל כ 800 לידות, מדובר על היפרדות שיליה בדרגת חומרה המסכנת את העובר.


כיצד מזהים היפרדות שיליה?

היפרדות שיליה בכ 90% מהמקרים מביאה לדימום לדני (ואגינלי). זאת, מפני שנוזלי הדם שהיו נספגים בשיליה כעת משתחררים אל חלל הרחם ובמרבית המקרים נוזלי הדם הללו מופיעים כדימום
נרתיקי. הדימום בעקבות היפרדות שיליה חמורה עשוי להיות כבד עד כדי נזק ממשי לאם.

מבחינת העובר, הסיכון העיקרי הוא בפגיעה באספקת החמצן אל העובר. כעשרה אחוזים ממקרי המוות העובריים הם בשל היפרדות שיליה, כאשר עשוי להיגרם גם נזק עיצבי או נזק מוחי בעקבות כשל באספקת החמצן אל העובר.

ניתן לזהות מצוקת עובר, מיעוט בתנועותיו, או אפילו זיהוי בעיה במהלך בדיקת אולטרה סאונד שגרתית.

לעיתים, היפרדות שיליה מביאה לתחושת כאב, צירים, או אף לידה מוקדמת.

בכ 14% מהמקרים של היפרדות שיליה, הדבר יגרום למות העובר.


מה גורם להיפרדות שיליה?

כיום, איננו יודעים במדוייק מה גורם להיפרדות שיליה ולא כיצד למנוע אותה.
אנחנו יודעים, כי ניראה מופעים רבים יותר של היפרדות שיליה אצל יולדות מבוגרות יחסית (מעל גיל 40), אצל נשים שעברו הריונות ולידות תכופות ורבות, או חבלה (למשל נפילה). עוד אנחנו מזהים נשים בסיכון מוגבר להיפרדות שיליה כאשר הן מעשנות סיגריות או סמים, צורכות אלכוהול בכמות רבה, או בעלות מיומות ברחם, מחלת קרישתיות יתר של הדם, ובהריון מרובה עוברים.


מה עושים כשמזהים היפרדות שיליה?

ההתמודדות עם היפרדות שיליה תלוי בבשלות ההריון וגילו, ובחומרת ההיפרדות. על פי רוב, אם ההריון בשלבים מאוחרים וההיפרדות בדרגת חומרה בינונית עד גבוהה, יומלץ על זירוז לידה.

במידה והיפרדות השיליה הינה ברמת חומרה נמוכה, או שהעובר עדיין אינו בשל ולא מומלץ לזרז את הלידה, תיתכן שמירת הריון, בתנאים מחמירים, מעקרב רפואי, והשלמת טיפול תרופתית.