עבור לאתר אמהוּת - הכל על הריון ולידה

שלחו להדפסה

דיכאון אחרי לידה - סימנים וסימפטומים

פורסם: 12.05.2011
מזל טוב את אמא! לאחר הלידה נמצאת האם פעמים רבות במצב של אופוריה בעקבות החוויה העוצמתית של הלידה, שמחה על הצטרפותו של תינוק חדש לעולם ולמשפחה, ההורמונים המשתוללים ועוד.

לרוב בתקופה זו מקבלת האם יותר תמיכה וסיוע מבן הזוג, משפחה וחברים, סיוע שעם הזמן הולך ופוחת.

יחד עם האושר והשמחה מתעוררים קשיים אשר לא היו מוכרים לאם קודם לכן, חוסר שינה, ציפיות וביקורת מהסביבה, ציפיות של האם מעצמה ומתפקודה בתפקיד החדש, לעיתים קיימים קשיים פיסיים כתוצאה מהלידה עצמה (תפרים, טחורים, ניתוח קיסרי), בעיות עם התינוק החדש (לא יונק טוב, לא ישן, ריפלוקס, גזים, קפיצות גדילה וכו') לכל אלו מצטרפים ההורמונים המשתוללים מה שמגביר מאוד את רמת החרדה והלחץ שלה.


מהו דיכאון לאחר לידה?

דיכאון לאחר לידה הוא דיכאון קליני אשר לרוב מופיע במהלך החודש הראשון שלאחר הלידה אך יכול להופיע גם בשלב מאוחר יותר.

הדיכאון הקליני בעל סימניים הדומים מאוד לסימנים של דיכאון רגיל וכוללים קושי של האם לטפל בתינוק, עצבות בלתי מוסברת, נטייה להסתגרות, חרדה, חוסר סבלנות, קשיי שינה, מצבי רוח משתנים ועוד.

שיעור הדיכאון לאחר לידה בקרב נשים נע בין 8% ל- 15% ושכיח יותר בקרב נשים שחוו דיכאון בעבר או נשים שבמשפחתן היסטוריה של דיכאונות, בקרב אמהות לילדים לא רצויים או אמהות לילדים עם בעיה מולדת מאובחנת/ ידועה.

במקרים רבים החשד הראשוני לדיכאון לאחר לידה אצל האם יעלה אצל אחות טיפת חלב, רופא המשפחה או בני משפחה וחברים קרובים אך את את הדיכאון עצמו מאבחן פסיכיאטר על סמך מה שמספרת ומתארת לו האם ונעזר ברשימה מסודרת של סימנים.

בכדי שיאובחן דיכאון לאחר לידה צריכים להופיע לפחות 5 מהסימפטומים שברשימה והם צריכים להתקיים במשך שבועיים לפחות, בנוסף צריכים להופיע אחד מתוך שני הסימפטומים הראשונים שברשימה.

הסימנים לדיכאון לאחר לידה:

1. מצב רוח ירוד במשך רוב שעות היום כמעט כל יום.

2. אי יכולת להנות מדברים ואי הבעת עניין בכל מיני תחומים מרבית הזמן.

3. ירידה בתאבון ובמשקל בצורה משמעותית ביותר.

4. קשיים בהירדמות, שינה טרופה ולא רגועה.

5. ירידה קיצונית בפעלתנות או עלייה מוגזמת בה.

6. עייפות וחוסר אנרגייה.

7. מחשבות אובדניות.

8. תחושת חוסר ערך עצמי ותחושת אשמה.

9. קשיים בקבלת החלטות, ביכולת הריכוז או ביכולת החשיבה הפשוטה על בסיס יום יומי.

כפי שכבר ציינו במידה וחמישה מתוך הסימפטומים ולפחות אחד מהראשונים מופיעים כ- 4 שבועות מיום הלידה ניתן להגדיר את האם במצב של דיכאון לאחר לידה. (האיבחון נעשה על פי המדריך של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי DSM IV).

לא מומלץ לבצע אבחון לבד אך חשוב לשים לב לסימנים השונים ובמידת הצורך לגשת לרופא משפחה, אחות טיפת חלב או פסיכיאטר להתייעצות ואבחון נרחב.


מה ההבדל בין דיכאון לאחר לידה, לדכדוך לאחר לידה ופסיכוזה לאחר לידה?

דכדוך לאחר לידה או מה שנקרא "בייבי בלוז" (Baby Blues) הינו תופעה מאוד נפוצה בקרב אמהות.

30%-70% מהנשים לאחר לידה חוות את אותו "בייבי בלוז" כך שזהו דבר מאוד נפוץ ונורמלי.

תופעה זו לרוב כוללת סימפטומים הדומים לסימפטומים של דיכאון לאחר לידה כמו פרצי בכי לא מוסברים, כעס חולף, עגמומיות, אובדן תאבון, קשיים בהירדמות ובשינה וכו' אך בניגוד לדיכאון לאחר לידה אין פגיעה משמעותית בתפקוד ולרוב הסימנים מופיעים כ- 4 ימים או די סמוך למועד הלידה ונחלשים סביב היום העשירי.

סימפטומים של "בייבי בלוז" יחלפו מעצמם ולרוב אין צורך לטפל בהם באופן מקצועי או על ידי לקיחת כדורים.

דיכאון לאחר לידה עלול להופיע בכל פרק זמן לאחר הלידה ולהימשך שבועות וחודשים ופוגע מאוד בקשר של האם עם הילד ובאיכות החיים של האם ולכן מומלץ לטפל בו.

פסיכוזה לאחר לידה הינה תופעה מאוד קשה אצל נשים לאחר לידה אך גם יותר נדירה ומופיעה אצל אישה אחת מ- 1000.

נשים בעלות רקע משפחתי או אישי של הפרעות פסיכולוגיות נמצאות בקבוצת הסיכון ולרוב הפסיכוזה מופיעה מספר שבועות עד מספר חודשים לאחר הלידה ומלווה בדיכאון חמור מאוד, חרדות, פחד מגרימת נזק לאם עצמה או לתינוקה, הזיות, היסטריה, פארנויה, שינויים קיצוניים במצבי הרוח (מאניה – דיפרסיה), בלבול.

במקרים רבים לאם יהיה קשה לזהות את חומרת מצבה ולכן דרושה עירנות ותשומת לב של הסביבה הקרובה.

לרוב נשים בעלות היסטוריה של מחלת נפש חמורה או שבמשפחתן רקע של מחלות נפש חמורות בסיכון גבוה יותר ללקות בפסיכוזה לאחר הלידה.

הטיפול בפסיכוזה נקבע על ידי הפסיכיאטר ובהתאם לתסימנים של האם – חשוב לטפל בה במהירות האפשרית.


טיפול בדיכאון לאחר לידה

בדיכאון לאחר לידה ניתן לטפל ובקלות יחסית החל ממתן תרופות מתאימות (אנטי-דיכאוניות), דרך שיחות תוך כדי שילוב של השניים.

מאוד חשוב בתקופה זו לבקש עזרה מהסביבה ולמצוא מקור תמיכה – חברה טובה, יועצת, קבוצת אמהות וכו'.