עבור לאתר אמהוּת - הכל על הריון ולידה

שלחו להדפסה

תוצאות טבעיות והגיוניות

האלטרנטיבה לשיטת העונשים והפרסים על פי הגישה האלדריאנית היא תוצאות טבעיות והגיוניות.

כפי שראינו השימוש בעונשים ופרסים כשיטת חינוך אמנם משיגה תוצאה של ציות ושמירה על החוקים והכללים בבית אך לרוב התוצאה היא לטווח קצר וללא כל הפנמה של הילד – מדובר ב"שקט תעשייתי".

מהי אם כן שיטת חינוך המבוססת על תוצאות טבעיות והגיוניות? כיצד היא עובדת? מה הייתרונות שלה? מה החסרונות שלה?

תוצאות טבעיות

הילד לומד מההתנסות שלו עצמו ומסיק מסקנות מהתוצאה כל זאת ללא התערבות של גורם חיצוני (הורה, גננת, מורה וכו').

בשיטת חינוך של תוצאות טבעיות אנו נותנים לטבע לעשות את שלו. הילד לומד שלטבע חוקים משלו ולאנשים אין שליטה על אותם חוקים אבל יש להם שליטה על עצמם, כיצד הם מתנהגים מול אותו כח טבע.

כשיורד גשם לוקחים מטריה, כשקר לובשים מעיל, בתבנית חמה לא נוגעים בידיים חשופות, כשיש שמש ולא מורחים קרם הגנה נשרפים, כשלא לוקחים כריך לבית הספר רעבים, כשלא מסדרים את הצעצועים בחדר אפשר לדרוך עליהם וזה כואב או שצעצוע אהוב הולך לאיבוד ועוד.

לרוב כאשר ילד ייתקל בתוצאה החוזרת על עצמה מספר פעמים הוא ייקשר בין המעשה לתוצאה, תוצאה לא נעימה לרוב תגרום לילד לא לחזור על המעשה, תוצאה נעימה הילד יחזור על המעשה.

תוצאות הגיוניות

הילד לומד תוך כדי התערבות של גורם חיצוני אשר מקשר בצורה הגיונית בין ההתנהגות של הילד לתוצאה - חשוב שהילד ידע מראש מה התוצאה הצפויה לו.

בשיטת חינוך של תוצאות הגיוניות אנו מקשרים בצורה הגיונית בין מעשה לתוצאה. הילד לומד שבעולם בו אנו חיים יש חוקים, כללים ודרכי התנהגות ולכל מעשה יש תוצאה.

למשל: ילד משחק בצעצועים בחדרו ההורה מסביר לו כי במידה והוא לא יסדר את החדר לאחר שיסיים לשחק והצעצועים יהיו זרוקים על הרצפה הוא ייסרב להכנס לחדר מחשש להיתקל בצעצועים ולמעוד. מגיע שעת ההשכבה והילד מבקש מההורה נשיקת לילה טוב, ההורה מסרב להיכנס לחדר.

ילד שמפריע בזמן שיעור – התוצאה ההגיונית שהוא לא יוכל להמשיך לקחת חלק בשיעור ולכן יפסיד גם דברים אותם הוא אוהב ומהם הוא נהנה.

ילד אשר מרביץ לחבריו – תוצאה הגיונית החברים לא ירצו לשחק איתו ולבלות איתו.


מה הדברים אליהם צריך לשים לב כאשר מחנכים בשיטה זו?
1. תוצאות טבעיות והגיוניות אינן מתקיימות בכל הקשור לבריאות, בטחון ובטיחות של הילד (לקיחת תרופה, חציית כביש, משחק עם חשמל, נפילה מקומה גבוהה וכו')

2. על ההורה לחבק, לעודד, להיות אמפטיי, לתמוך בילד כאשר התוצאה אינה נעימה.

3. לא להגיד "אמרתי לך", "מגיע לך" "זה קרה בגלל..." – ברגע שאומרים זאת התוצאה הופכת לעונש.

4. חשוב כי התוצאה ההגיונית תהיה קשורה ישירות למעשה של הילד – לא להגיד אם לא תסדר את החדר לא תקבל שוקולד, אם לא תתקלח לא תקבל ארוחת ערב.

5. חשוב להתאים את התוצאה לגילו של הילד ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, ילד בן שנה אינו מבין את המשמעות של סידור הצעצועים ואי כניסת ההורה לחדר וכו'.

6. ההורה צריך להתמיד בגישה – ילד שחווה תוצאה מספר פעמים יפנים, ילד שחווה כל פעם תוצאה אחרת לא יפנים.

7. ההורה צריך ליידע את הילד מה יקרה אם, לא להפתיע אותו אחרת זה הופך לעונש, למשל: אם לא תזרוק את הבגדים המלוכלכים לסל הכביסה לא יהיו לך בגדים נקיים, אם תדבר אליי בצורה לא נעימה אני אלך לחדר אחר וכו'.

8. חשוב כי התוצאה תהיה בסמוך למועד האירוע בכדי שהילד יוכל לקשר בין שני המקרים.

9. להסביר פעם אחת בלבד – הסברים חוזרים ונשנים מתפרשים אצל הילד כתשומת לב מיותרת וחולשה של ההורה.

מה הייתרונות בשיטת חינוך זו?

1. מערכת היחסים שבין ההורים לילדים היא טובה ואינה מלאה בכעסים והאשמות מה שמאפשר דיאלוג ושיתוף.

2. מערכת היחסים בין ההורים לילדים מבוססת על כבוד הדדי ולא על עליונות, אין שליט ונשלט.

3. הילד מפנים לאורך זמן את הערכים אותם אנו רוצים להנחיל לו.

4. הילד לומד לקחת אחריות על הבחירות שלו.

5. הילד לומד את חוקי הטבע והחיים מניסיון אישי ולא מניסיון של אחרים ואינו תוהה האם הדבר הוא אכן כמו שאמרו לו או שאולי המציאות שונה – "אין חכם כבעל ניסיון".

מה החסרונות בשיטה זו?

1. ההורים צריכים לשמור על איפוק, רוגע ולשלוט באינסטינקטים ולא להגיב במיידי.

2. ההורים צריכים להיות מאוד יצירתיים בקישור הגיוני בין מעשה לתוצאה.

3. זמן – התוצאה איננה מידית לילד לוקח זמן ללמוד ולהפנים.

4. לעיתים קרובות קשה להורים לראות את הילד טועה, סובל, לא מרוצה או מתוסכל.

5. לא ניתן ליישום כאשר ההורה נמצא במאבק כוח עם הילד.

6. לא ניתן ליישום כאשר ההורה אינו יכול להתמיד לאורך זמן ו"לעמוד במילה שלו".