מה זה בעצם הפריה חוץ גופית?

הפריה חוץ גופית או IVF היא הליך רפואי שמטרתו לאפשר היריון במקרים בהם היריון לא מתרחש באופן טבעי מסיבות שונות. הסיבות יכולות להיות חסימה חלקית או מלאה של החצוצרות או גיל מבוגר. גורם נוסף הוא זרע חלש. ההליך נעשה גם בפונדקאות, בהיריון שנעשה עם תרומת זרע או תרומת ביצית.

מתי כדאי לפנות לטיפולי הפריה חוץ גופית?

במצב סטנדרטי בו מדובר על אישה צעירה ולא ידועות סיבות רפואיות המקשות על כניסה להיריון מומלץ לפנות לטיפול לאחר שנה של ניסיונות שנעשו במועד המתאים ביותר להפריה כלומר בזמן הביוץ. את מועד הביוץ ניתן לחשב באמצעות מחשבון ביוץ. ישנם גם תכשירים הנמכרים ברשתות הפארם לבדיקת מועד ביוץ מדויק. לנשים מעל גיל 40 מומלץ לפנות לאחר תקופת ניסיונות קצרה יותר. לרוב יעשה ניסיון לטיפול פשוט יותר לפני הפריה חוץ גופית כמו הזרעה.

בדיקות שיש לעבור לפני טיפולי הפריה חוץ גופית

במידה והפניה לטיפולי הפריה חוץ גופית נעשית בשל אי הצלחת ניסיות הכניסה להיריון, הן האישה והן הגבר צריכים לעבור בדיקות לגילוי הגורם לכך. האישה צריכה לעבור מספר בדיקות לבניית פרופיל הורמונלי: בדיקת אולטרסאונד, משטח פאפ (צוואר הרחם), צילום צוואר הרחם ובדיקת שדיים. כמו כן תתבצע בדיקת דם לאיתור וירוסים בדם אם ישנם, בדיקת סוכר וקרישת הדם (שאיבת הביציות נעשית בהרדמה מלאה ולכן הצורך בשתי האחרונות). הגבר יעבור בדיקת ספירת זרע ובדיקת דם לאיתור וירוסים.

כיצד נעשית ההפריה?

השלב הראשון בהפריה הוא נטילת תרופות הורמונליות (בהזרקות) אשר יביאו להבשלת מספר ביציות אותן יהיה ניתן להוציא ולהפרות (ולא אחת כפי שקורה באופן טבעי). במקביל, אם זרע הגבר נמצא כלא חזק מספיק יש לבצע השבחת זרע ולברור תאי זרע בעלי סיכוי טוב במיוחד להפריה. יעשה מעקב אחר תהליך הבשלת הביציות וביום המתאים ביותר תיעשה שאיבת ביציות בהרדמה מלאה. יומיים עד חמישה ימים לאחר הפםריית הביציות עם תאי זרע, יבחרו העוברים הנראים במצב הטוב ביותר ויוחזרו לרחם באמצעות צינורית דקיקה. המטרה היא לבחור בצורה קפדנית את העוברים במצב הטוב ביותר ולהחזיר מספר קטן ככל האפשר. החזרת הביציות היא תהליך פשוט וקצר.

מהם הסיכויים והסיכונים בהפריה חוץ גופית?

סיכויי ההצלחה הם אינדיבידואליים בהתאם למצבה הבריאותי של האישה וגילה. כשליש מהנשים מתחת לגיל 35 אשר עוברות הפריה חוץ גופית מגיעות לסיום תקין של ההיריון ולידת תינוק בריא (או תאומים). ככל שגיל האישה עולה מעבר ל 35 כך ישנה ירידה סיכויים עד כדי אחוזים בודדים אצל אישה בגיל 43 ומעלה. כמו בכל הליך רפואי גם כאן יכולים להיות סיכונים וסיבוכים מסוימים. התרופות ההורמונליות עלולות לגרום  לגירוי יתר של השחלות. המצב נפתר במתן תרופות ברוב המקרים. ישנו סיכון נמוך מאוד התפתחות זיהום בגלל החדרת מכשיר רפואי כמו הצנתר בהחזרה או המחט בשאיבה. גם היריון מרובה עוברים מהווה סיכון ולכן משתילים חזרה מספר מינימלי משל עוברים.